לקראת חג הקרצוף המתקרב 5-4-2011

לקראת חג הקרצוף המתקרב, מחשבות על ניקיון ולכלוך

או- האם באמת המרחק בין האדם להפרשותיו עומד ביחס ישר ל"תרבות"?

בעולם החי יש כמה דברים שאפשר לעשות עם הפרשות. יש בעלי חיים כמו הארנב, שיכולים לאכול אותן ולהפיק מהן תועלת. ישנם בעלי חיים אחרים, כמו הכלבלב המתוק שאימצתם זה עתה, שיכולים לאכול אותן ולהפיק מכם זעקות שבר ורגשי חרטה עמוקים. בעלי חיים אחרים, למשל החתול, נוהגים לעשות את מעשיהם בצנעה ולכסות היטב את התוצרת.
אלו האחרונים שוב מוכיחים לאדם שאין לו מה להתהדר כל כך בהרגלי הניקיון שלו, כיוון שהם מקובלים גם אצל מינים רבים אחרים. בטבע לניקיון יש משמעות: לקרב
אותנו אל מה שיכול להביא לנו תועלת, ולהרחיק אותנו ממה שיכול להזיק. התרבות
לא המציאה את הניקיון. היא רק עשתה מה שהיא עושה לעיתים קרובות, כלומר
לקחה רעיון טוב ודי פשוט ביסודו, וסיבכה אותו עד לבלי הכר.

טוב וחשוב לשמור על הניקיון. לאורך ההסטוריה האנושית הניקיון היה פעמים רבות
ההבדל בין חיים ומוות. פשוט עד כדי כך. לא מפתיע שדווקא העשירים והמפונקים
יכלו לפעמים לוותר עליו,כמו האצולה הצרפתית בתקופות מסויימות. לא היה להם
כל צורך להתרחץ, כיוון שלא עסקו בשום פעילות מלכלכת. די בטוח שבאותן תקופות
ממש, פשוטי העם שעסקו בעבודות שחורות, (עוד מילה טעונת משמעות..) דווקא
כן התרחצו. לפחות קצת.

אבל כמו הרבה דברים אחרים שעברו תרבותיזציה, גם הניקיון הפך ברבות השנים
מאמצעי למטרה, מדרך לערך.

קחו למשל את הכביסה.
הדרך הכי מעניינת לראות את הכביסה היא כמובן דרך הפרסומות לאבקת כביסה,
מפני שהפרסומת תמיד מספרת לנו מה אנחנו באמת חושבים.
בבקשה: הכביסה שלנו צריכה להיות "הכי לבנה". אנחנו בתחרות כאן, כמו בכל דבר
כמעט. הצדק עם הכתמים צריך לא רק להעשות אלא גם להראות. ואסור באיסור
חמור לחשוב שאנחנו צריכים להתאמץ בשביל זה חלילה. הרי אנחנו כל כך
עסוקים. ולכן אם נקנה את אבקה א' ומכונת כביסה משוכללת-כה-עד שהיא יכולה
להטיס אדם לירח וחזרה, כביסתנו תזרח בלילה מרוב צחות, כל זאת ללא מגע
ידנו הענוגה. בנוסף, לא די שאותה כביסה תהיה נטולת ריח של לכלוך, היא צריכה
גם "להדיף ניחוח של ניקיון". רק מה? לניקיון אין באמת ריח. מי שיש לו ריח זה בעיקר
הליכלוך.. מה עושים? רוקחים אין סוף תרכובות בעלות ריחות נעימים פחות או יותר
ומוסיפים אותן לאבקת הכביסה, (או לנוזל הכביסה, בסדר. אפילו אני שמעתי על
הפריצה הטכנולוגית הזאת). עכשיו לגופיותינו יש ניחוח של סחלב פראי שגדל
בשמורת טבע אפריקאית או במעבדה בכרמיאל, וזה עושה לנו מה-זה הרגשת ניקיון.
הגיעו הדברים לידי כך שאם אין לבגד הנקי שום ריח, הוא נשפט על ידנו כמלוכלך
כביום הזרקו לסל, והדברים מבוססים על ניסוי מדעי ביותר שערכתי בביתי בשבוע
שעבר. בניסוי כובסו מדי ב' מטונפים בטכנולוגיה נטולת ניחוחות. המדים יצאו נקיים
אך נזרקו אחר כבוד חזרה למכונה.
כל האמור לעיל לגבי הכביסה, נכון בדרך זו או אחרת גם לגבי שאר התחומים בחיינו.
הרצפה? חייבת להבריק כקריסטל בוהמיה, ולהריח ככר דשא בפסגת האלפים. החלונות?
שקופים כמו הריק הבין כוכבי, ואבוי אם יראה עליהם פס ניגוב קלוש. מזלגותינו
יזהרו כיהלומי הכתר וכפיותינו כאיילת השחר. וכן הלאה כיד הדימיון.

ולמה בעצם זה כל כך אכפת לי? גם בגלל שתוך כדי סיפוק הצרכים המוזרים שתוארו
לעיל, אנו שופכים לביוב כמויות של חומרים מיותרים במקרה הטוב ומזיקים במקרה
הרע.
בגלל שלהחזיק אותנו עסוקים בניקיון מרחיק אותנו מלעסוק בנושאים אחרים, אולי
חשובים ועקרוניים יותר.

ובעיקר בגלל שזה פשוט עצוב לשמוע על מישהו שמוותר על חיית מחמד בגלל
כמה שערות על השטיח.

לייעוץ ראשוני וקביעת תור

השאירו פרטים

חברת קידום אתרים חברת קידום אתרים