כברת דרך עם חתול, או קיצור תולדות הסלון 2-5-2011

פעם כשהייתי סטודנטית, כל רכושי עלי אדמות נכנס לתרמיל גב כתום. אין צורך לשלוף
ממחטות, כי היתה לי משפחה תומכת, אבל כשהייתי צריכה לארוז ולעבור דירה, בחיי זה לקח
בדיוק רבע שעה. גרתי בחדרים שכורים, ישנתי במיטות שהיו יד שניה עוד לפני שנולדתי
וישבתי על כסאות שנאספו בזבל. כדברי השיר הלא ידוע: בכל מקום בו פתחתי את ספר
האנטומיה שלי-שם היה בייתי. כאשר החתול של השכנים השחיז צפרניו בגב הכורסא
לא נשבר ליבי. ואם החתולה המליטה לפתע בארון? גם כן לא נורא. העיקר שכולם בריאים.
בסוף הלימודים קבלתי העלאה- גרתי בבית עם 4 חדרים, עם בן זוגי דאז. כלומר- הכל היה
כמו קודם רק שאת המיטה שמו בחדר אחד, את הספה בחדר אחר, ואת שולחן הכתיבה
בחדר נוסף, במקום שכולם יצטופפו יחד באותו חדר. עדיין היו אלו אותם רהיטים בלויים
מיד שניה ושלישית, ועדיין הם ספגו בסבלנות כל מה שהורעף עליהם בשפע מטעם
שתי חתולותינו הקשישות.
ואז נפל דבר. החלטנו שאנו צריכים להיות הבעלים של סלון יד ראשונה, כזה שהאדם קונה
בחנות רהיטים על פי כיסו וטעמו. גיחה קצרה לאיקאה.. וחזרנו הביתה עם הרכות הנולדות,
כלומר הספות שלנו, שקנינו במו עצמנו ממש.
מאז, לא היה בבית רגע אחד של שלוה ונחת. על מנת שחלילה וחס לא ידבקו הספות
בשער בעלי חיים ומוצרים נוספים מן החי, להווה ידוע כי יש לרכוש עבורן את האביזר
המופלא המכונה כיסוי סלון. חברים יקרים הריני להודיעכם כי מאז ראשית המהפכה
התעשייתית ועד ימינו אנו, לא נוצר בשום בית חרושת בית מלאכה או סדנא כלשהי
יצור מרושע, מכוער ובטלן כאותו כיסוי סלון. לכאורה, כיסית את הספות. מלאכה שלא
נמשכת יותר משלושת רבעי שעה בידי שלשה אנשים מיומנים. האם אז נחה דעתך?
האם תוכל ללכת לעבודה בנחת בידיעה שספותיך הופקדו בידיים הטובות ביותר?
אז זהו שלא.
הוכח מדעית כי שבע עשיריות השניה הן הזמן הנדרש לזוג חתולים לא מוכשרים במיוחד
לשכנע את הכיסוי כי טוב יוטב לו יותר אם ישתרע על הרצפה. היצור המטופש ממש יוצא
מגדרו על מנת לאפשר לחתולים גישה נוחה לכמה שיותר חלקי ספה.
ברגע שמוסר המכשול ניגש הצמד למלאכה: השלת שיער אינטנסיבית, הטמנת מזון
מתחת לכריות, הקאת כדור שיער תוך חישובים בליסטיים מדייקים על מנת להשיג את
מירב הנזק.. והעיקר, שיא השיאים של מלאכת הקודש, השחזת ציפורניים על דופן
הספה, בזווית המאפשרת צפייה באסון הפוטליסטי מכל נקודה בבית.
בפעם הראשונה אתה עוד חוזר הביתה שאנן וטוב לבב. בסיום יומך לבך משתוקק
רק לשבת על ספותיך החדשות עם איזה דרינק נגיד, ולחוש לראשונה בחייך כבורגני
מן המניין. יתכן שהתאורה העמומה אינה מאפשרת לך להבחין מייד באסון שהתרחש.
אתה מתישב ואז.. רטוב, חמים ומעט מסריח.. אתה קם. ברור שמשהו לא התרחש
כפי שחזית. אתה מדליק את האור. מולך שתי ספות שהיו חדשות בבוקר. שני חתולים
תמימי מראה, וכיסוי סלון אחד המונח ברובו על הרצפה, ומבטו מסגיר אשמה עמומה.
באותו רגע אתה מבין מה שאדם אינטליגנטי היה מבין כבר קודם: או ספות או חתולים.
חתולים. ברור.
מי כמו חתול יכול להפוך ספת איקאה נקיה וסתמית לספת וינטג' יחודית תוך פחות מיום
עבודה?
מי כמו חתול יעשה לילות כימים על מנת להשלים ולשכלל את מלאכתו עד כי אפילו
אמא יולדתה של הספה לא תכירנה?
מי כמו חתול יכול לגרום לך לרצות לזרוק אותו מכל המדרגות תשע פעמים ביום
ואז להיזכר שאין בכך כל טעם, כי הוא ממילא נופל על הרגליים ובדיוק היו לו סידורים.
ומי, אם לא חתול, יגרום לך להחליט שהפעם זהו זה!! ונשים אותו!!! בקופסא!!!! אפלה
וניקח אותו באוטו !!עד מעבר להרי החושך!! ונוריד אותו שם ושלא יחזור לעולם!
ומי, בחצי מבט ורבע גרגור, גורם לך לשכוח את כל מה שהחלטת והופך אותך לשלולית
מתחנפת?

המשך תולדות הסלון –בשבוע הבא, נראה לי. בנתיים לילה טוב. ולילה טוב במיוחד לסנופי
שליווה אותי היום מהעבודה לאוטו. כברת דרך עם חתול זה דבר מופלא באמת.

לייעוץ ראשוני וקביעת תור

השאירו פרטים

חברת קידום אתרים חברת קידום אתרים