אוגוסט מי?

חדי האוזן מבין קוראי הבלוג שמו לב בודאי לשתיקה הרועמת השוררת על פני שורותיו
בשבועות האחרונים. מבין אותם חדי אוזן יש גם כמה שמתעניינים קצת בפילוסופיה, ואלו
האחרונים שאלו את עצמם גם: "למה???"
איך יתכן שהטיפוסה הזאת שלא סותמת את הפה לרגע, לא מתקשרת איתנו כבר יותר
מחודש?
ובכן חברים יקרים הסיבות הן רבות ומגוונות, וכיוון שליבי אינו אטום לרחשי ליבו של העם,
ומכיוון שראיתי כיצד המחאה הציבורית גואה ללא מענה, החלטתי להקדים את חזרתי
מחופשת הקיץ שלא הייתה, ולספר לכם ראשון ראשון ואחרון אחרון איך קרה שנסתתמו
טענותי בחודש אוגוסט זה עד כדי חוסר יכולת מוחלט לפצות את פי, שלא לאמר שימוש
באופיס.
זה הכל בגלל הגז. לא, נוקי, לא התכוונתי אלייך.
סיפורנו הקצר והעצוב מתחיל בסוף חודש יולי שנה זו, ביום שישי אחד בשעות הבוקר,
אז עבר השכן ח. בחדר המדרגות ודימה לחוש ריח של גז. השכן היקר לא התעצל, וזימן
מייד טכנאי של חברת הגז הידועה. איזו חברה זו אין לכם צורך לדעת. די אם אומר ששמה
מתחרז בצורה צולעת עם המילה ארגז.
לא עברו שעתיים והטכנאי הגיע. רחרח באף הטכנאי שלו ונטה להסכים עם הדיאגנוזה
של השכן ח. אכן, חרץ הטכנאי, ללא ספק יש ריח של גז. אבל לשכן ח., פדנט שכמותו,
זה לא הספיק. חפץ הוא לדעת, כך טען, מדוע ומניין יש ריח של גז. הטכנאי התרגז:
ולמה לא אמרת זאת קודם? הרי לשם כך צריך לשלוח רב-טכנאי בכיר מחומש במד
לחץ!!
השכן ח., כאשר נחה עליו הרוח, יודע להתעקש ולא להרפות ככריש של ממש. מסרב הוא,
אם לא אכפת לכם, לחכות עד יום ראשון לרב טכנאי. ישלחו אותו בבקשה בעצם הרגע
הזה ממש, שאם לא כן עלול הבניין להתפוצץ או לעלות באש, הזול מבינייהם.
בסופו של דבר נתרצתה החברה ושלחה טכנאי בכיר מצוייד בכל הנדרש. הלה פישפש
שעה ארוכה בצינורות ולבסוף חרץ את הדין כי הצינור בדירה 12 דולף.
משלא נענו בדירה 12, ומכוון שיום העבודה הלך והתקצר לנגד עיניהם, נמלכו שלשתם-
שכני ח. הטכנאי הזוטר והטכנאי הבכיר, סגרו את ברז הגז החיצוני של דירה 12, וגם
פלומבה מיוחדת השיתו עליו, לבל יעלה איש בדעתו לנסות להעביר את רוע הגזרה.
השאירו הודעה קצרה על הדלת של דירה 12, ויצאו איש לדרכו שמחים וטובי לבב.
כל זה לא היה מעניין אותי כקליפת השום, אלמלא הייתי אני הדיירת מדירה 12,
ששבה מיום עבודתה והתבשרה שאין גז עד יום ראשון, וביום ראשון נא להתקשר
למשרדי חברת הארגז.
קטונתי מלתאר במילים את הארועים הטרגי קומיים שנפתחו באותו יום שישי וטרם
באו על סיומם. אנסה לתמצת. הארועים כוללים: שתי פגישות עם טכנאים בכירים בריבוע,
אשר לא יצאו לפועל מפאת אחור בלתי נסבל של הטכנאים הנ"ל
פגישה אחת עם טכנאי בכיר בריבוע אשר כן יצאה לפועל. לא מפאת שהוא לא אחר,
אלא מכיוון שכבר מאסתי כל כך בכל הסיפור שהסכמתי לחכות לו עד השעה 21.00
תפקידו של אותו טכנאי היה לקבוע אם דליפת הגז מתרחשת בחלק הדירתי או החוץ דירתי,
אך תת-ריצפתי, של הצינור. לאחר דין ודברים עם משאבות שונות הסתבר כמובן שהדליפה
היא תת ריצפתית ועל כן יש לתאם יעוץ עם רב טכנאי בכיר ביותר פלוס, ולשם כך עלי
להתקשר למחרת למשרדי חברת הגז, ולקבוע פגישה עם אותו אלמנט.
אני בטוחה שעכשיו אתם פשוט מתפעמים עמוקות מיכולת ההמצאה המטורפת שלי, אבל
בי נשבעתי הכל אמת לאמיתה . לא המצאתי דבר, לצערי.
רב טכנאי בכיר ביותר יורי, התייצב אצלי לא יאוחר משבוע וחצי מאותו יום שישי גורלי.
הוא הודיע שיש לפתוח את הרצפה, מהברז עד למטבח דרך כל חדר המדרגות. ואז יבוא
הוא, כלומר רב טכ' וכו' יורי בעצמו ויניח את צינור הגז. לאחר מכן יש לסגור, זאת אומרת,
את הרצפה. אבל לפתוח ולסגור זה לא אני, כלומר, הוא, יורי. יש להזמין איזה שיפוצניק,
זאת אומרת. על מנת שיפתח את הריצפה. ולסגור אותה, שיהיה ברור, יש להזמין רצף.
איכשהו הייתי בטוחה שכשהניחו את צינור הגז ממצרים העניינים לא היו כה מורכבים..
שקלתי לעבור לבישול על פרימוס, שקלתי לעבור לארץ אחרת. שקלתי לעבור לתזונה
טבעונית ללא בישול ברוח הטרנדים החדשים בעולם. בסופו של דבר הסתבר שאין לי
ברירה אלא להמשיך עם יורי. הזמנתי בנאי לפתוח את הרצפה. בא הבנאי והצטער מאוד:
הרצפה איננה בת פתיחה. וגם אם פתוח תיפתח, מכל מקום את צינור הגז לא ניתן יהיה
להתקין שם בגלל שכנות של צינור החשמל.
ביקשו לדבר עם יורי על אפשרות התקנת צינור עילי. אבל בחברת הגז אין מוסרים את
מספרו. חסוי הוא משל היה נשיא ארצות הברית. הבנאי החביב הצטער שנית, אולם
ידו קצרה מלהושיע והוא הלך לו.
בא יורי. ראה שלא פתחו את הרצפה ונעלב. הרי אמר לנו כבר שהוא את הרצפה לא
פותח! עילי? בסדר, שיהיה עילי! שיבוא מישהו לפתוח את התקרה ואז יבוא הוא,
כלומר, יורי עצמו, יניח את צינור הגז וילך. ומי יסגור את התקרה? הרצף!
התבלבלתי.. נראה אתכם במקומי.
הבוקר, כששה שבועות לספירת העומר, בא הבנאי שנית, וחצב בקירות ובתקרה כמיטב
יכולתו. מחר יבוא יורי. ומי יודע, אם תנוח עליו הרוח אולי יניח אפילו את צינור הגז.
ואולי מחר יהיה לי גז, ואז ישאר רק לתפור את החורים בתקרה. אז אם אתם מכירים
איזה חייט צמרת אני אשמח.

ובקי אומרת לסיכום: עכשיו אני מבינה למה חודש וחצי אוכלים פה רק קורנפלקס
וטונה!!

לייעוץ ראשוני וקביעת תור

השאירו פרטים

חברת קידום אתרים חברת קידום אתרים